אלימות במשפחה היא תופעה חמורה שמותירה צלקות עמוקות בגופם ובנפשם של נפגעיה.
הבנת שורשי התופעה והכרת דרכי ההתמודדות איתה הן הכרחיות כדי לשבור את מעגל האלימות ולהגן על הקורבנות. לכן יצרנו את המדריך שלפניכם, שבו נעסוק בנושאים החשובים הבאים:
- הגדרת אלימות במשפחה והסוגים השונים שלה
- זיהוי סימני אזהרה לאלימות במשפחה
- ההשלכות הקשות של התופעה על הנפגעים
- דרכי התמודדות וטיפול באלימות במשפחה
- זכויות משפטיות של נפגעי אלימות במשפחה
- ועוד
אם אתם או מישהו מקרוביכם נפגעים מאלימות במשפחה, אל תתמודדו עם זה לבד. פנו לקבלת ייעוץ וסיוע משפטי ממשרד עו"ד משפחה MGN עוד היום.
הגדרת אלימות במשפחה – מהי, במה היא מתבטאת ואיך מזהים אותה בפועל?
אלימות במשפחה היא דפוס התנהגות שבו אחד מבני המשפחה משתמש בכוח ושליטה כלפי בן משפחה אחר. היא יכולה להתבטא בצורות שונות – פיזית, מילולית, רגשית, מינית ו/או כלכלית. המאפיין המרכזי של אלימות במשפחה הוא שימוש בכוח כדי להשיג שליטה על בן המשפחה.
אלימות פיזית היא הצורה הברורה והמוכרת ביותר, הכוללת מכות, דחיפות, חניקה וכל פגיעה גופנית אחרת. אולם חשוב להבין שאלימות במשפחה אינה מסתכמת רק בפגיעה פיזית. ישנה גם אלימות מילולית שלרוב נלווית לסיטואציה, הכוללת צעקות, קללות, השפלות ואיומים.
אלימות במשפחה מלווה במקרים רבים גם באלימות רגשית שבאה לידי ביטוי בהתעללות פסיכולוגית, בידוד חברתי, שליטה והפחדה.
אלימות במשפחה היא לעיתים אלימות מינית, שמתבטאת בכפיית יחסי מין או בביצוע מעשים מיניים בכפייה.
אלימות כלכלית כוללת שליטה בכספי המשפחה, מניעת גישה למשאבים כלכליים ויצירת תלות כלכלית.
סוגי אלימות במשפחה
אלימות במשפחה יכולה להתבטא במספר אופנים, כאשר כל אחד מהם מותיר צלקות עמוקות על הקורבנות:
אלימות במשפחה כלפי נשים
זוהי הצורה הנפוצה ביותר של אלימות במשפחה. היא כוללת התעללות פיזית, מינית, רגשית וכלכלית כלפי נשים מצד בני זוגן. הסטטיסטיקה בישראל מצביעה על כך שכ- 10% מהנשים בישראל חוו אלימות מצד בן זוגן במהלך חייהן. אולם נתונים אלו הם חלקיים בלבד, משום שלא כולן מדווחות על כך בפועל.
בהקשר זה, כדאי לקרוא את המאמר המלא שלנו בנושא זכויות האישה בגירושין.
אלימות כלפי גברים במשפחה
למרות שפחות מדברים על כך, גם גברים יכולים להיפגע מאלימות במשפחה, שיכולה לכלול פגיעה פיזית, רגשית או מילולית מצד בנות זוגם. אולם גברים רבים מתקשים לדווח על כך בשל בושה וסטיגמה חברתית.
אלימות במשפחה נגד ילדים
ילדים הם הקורבנות השקטים של אלימות במשפחה. הם יכולים לסבול מהתעללות ישירה או להיות עדים לאלימות בין ההורים. שתי הצורות גורמות נזק התפתחותי ורגשי חמור.
אלימות מילולית במשפחה
זוהי צורת אלימות שקשה יותר לזהות, אך השפעתה הרסנית. היא כוללת צעקות, קללות, השפלות ואיומים מילוליים. היא פוגעת קשות בביטחון העצמי ובתחושת הערך של הקורבן.
אלימות כלכלית במשפחה
אלימות כלכלית כוללת שליטה בכספי המשפחה, מניעת גישה למשאבים כלכליים ויצירת תלות כלכלית. כשמדובר בסוג זה של אלימות, הצד הפוגע שולט בכל המשאבים הכלכליים של המשפחה, מונע גישה לכסף ויוצר תלות כלכלית. אם אתם במצב כזה, אתם מוזמנים לקרוא על חלוקת רכוש בגירושין ולברר איך להבטיח את הזכויות שלכם.
אלימות נפשית במשפחה
זוהי צורת אלימות סמויה הכוללת השפלות, איומים, בידוד חברתי, שליטה ומניפולציות רגשיות. היא גורמת לפגיעה עמוקה בנפש הקורבן ובתחושת הערך העצמי שלו.
אלימות רגשית במשפחה
האלימות הרגשית קשורה לאלימות הנפשית וכוללת התנהגויות שפוגעות ברגשות ובתחושת הביטחון של הקורבן. זה יכול לכלול התעלמות, דחייה, האשמות שווא וערעור על תפיסת המציאות של הקורבן (גזלייטינג).
למרבה הצער, זיהוי אלימות במשפחה אינו תמיד פשוט, במיוחד כשמדובר באלימות שאינה פיזית.
לכן יש לשים לב לסימנים מחשידים, כמו פחד מבן הזוג, בידוד חברתי, חוסר עצמאות כלכלית, ירידה בביטחון העצמי, דיכאון וחרדה. אצל ילדים ניתן לראות הפרעות התנהגות, קשיי למידה, התנהגות אגרסיבית או מופנמת מדי. חשוב להבין שאלימות במשפחה היא דפוס מתמשך ולא אירוע חד פעמי.
10 סימנים לאלימות במשפחה שצריכים להדליק לכם נורה אדומה
זיהוי מוקדם של אלימות במשפחה הוא קריטי להפסקתה. יש מספר סימנים שצריכים להדליק נורה אדומה למי שנתקל בהם:
פחד מבן הזוג:
אם אדם מפחד או חושש מתגובותיו של בן זוגו, זה יכול להעיד על מערכת יחסים אלימה.
בידוד חברתי:
התוקף מנסה לנתק את הקורבן ממשפחה וחברים כדי להגביר את השליטה עליו.
שינויים קיצוניים באישיות:
אדם שהיה בטוח בעצמו הופך לחרד ומפוחד.
סימני אלימות פיזית:
חבלות, שטפי דם, שריטות, שברים או סימנים אחרים על הגוף שקשה להסביר.
התנהגות מגוננת יתר על הילדים:
ניסיון להגן על הילדים מפני בן הזוג האלים.
שליטה כלכלית:
חוסר גישה לכסף או חשבונות בנק משותפים.
איומים:
איומים במילים או במעשים, כולל איומי התאבדות.
שימוש בילדים:
שימוש בילדים כאמצעי לחץ או איום.
הכחשה:
הקורבן מכחיש או ממעיט בחומרת האלימות.
התנהגות חריגה בילדים:
אצל ילדים הסימנים יכולים לכלול הפרעות שינה, הרטבה, התנהגות אגרסיבית או מופנמת מאוד, קשיי למידה, חרדות ופחדים לא מוסברים.
חשוב לזכור שאלימות במשפחה היא תהליך מתמשך שלרוב מחמיר עם הזמן. לכן יש חשיבות גדולה כל כך לזיהוי מוקדם, שיכול למנוע הסלמה ולהציל חיים.
דיווח על אלימות במשפחה – למי פונים וכיצד מדווחים?
דיווח על אלימות במשפחה הוא צעד קריטי בשבירת מעגל האלימות והצלת חיים. ישנם מספר גורמים אליהם ניתן לפנות:
- משטרת ישראל: ניתן להתקשר למוקד 100 בכל מקרה של אלימות או חשש לאלימות. המשטרה מחויבת להגיע למקום ולבדוק את התלונה.
- מוקד 118 של משרד הרווחה: מוקד חירום ארצי הפועל 24/7 ומספק מענה ראשוני וסיוע במקרי אלימות במשפחה.
- מרכזים למניעת אלימות במשפחה: פזורים ברחבי הארץ ומספקים טיפול, ייעוץ והכוונה לנפגעי אלימות במשפחה.
- עובדים סוציאליים: ניתן לפנות לעובד סוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית.
- ארגוני סיוע: ארגונים כמו ויצ"ו, נעמ"ת ול.א. לאלימות מפעילים קווי חירום וסיוע לנפגעות אלימות.
- מערכת הבריאות: רופאים ואחיות בקופות החולים ובבתי החולים מחויבים לדווח על חשד לאלימות במשפחה.
כיצד מדווחים:
- תארו את האירוע בצורה ברורה ומדויקת ככל האפשר.
- ציינו פרטים כמו תאריך, שעה ומקום האירוע.
- אם יש עדים, ציינו את שמותיהם ופרטי הקשר שלהם.
- אם יש סימני פגיעה פיזית, תעדו אותם (צילומים, דו"ח רפואי).
- שמרו על כל ראיה אפשרית – הודעות טקסט, הקלטות, מכתבים.
חשוב לדעת שעל פי חוק, כל אדם חייב לדווח על חשד לאלימות כלפי קטינים או חסרי ישע. אי דיווח במקרים אלו מהווה עבירה פלילית.
חובת דיווח אלימות במשפחה
החוק בישראל מחייב כל אזרח לדווח על חשד לפגיעה בקטינים או בחסרי ישע. אנשי מקצוע כמו רופאים, מורים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים מחויבים בחובת דיווח מורחבת.
מטרת חובת הדיווח היא להגן על אוכלוסיות פגיעות שאינן יכולות להגן על עצמן. הדיווח מאפשר לרשויות להתערב, לחקור ולספק הגנה לקורבנות.
חשוב להדגיש שהחובה היא לדווח על חשד בלבד. אין צורך בהוכחות מוחלטות כדי לדווח. עדיף לדווח ולטעות מאשר להימנע מדיווח ולהשאיר קורבן פוטנציאלי בסיכון.
הדיווח יכול להיעשות למשטרה או לעובד סוציאלי. החוק מגן על המדווחים בתום לב מפני תביעות אזרחיות, כך שאין לחשוש מהשלכות משפטיות של הדיווח.
מה אומר החוק למניעת אלימות במשפחה, למה הוא נועד ואיך אוכפים אותו בפועל?
החוק למניעת אלימות במשפחה, שנחקק בשנת 1991, הוא אבן דרך משמעותית במאבק נגד אלימות במשפחה בישראל. מטרתו העיקרית היא להגן על קורבנות אלימות במשפחה ולמנוע את המשך הפגיעה בהם. החוק מספק כלים משפטיים להתמודדות מהירה ויעילה עם מקרי אלימות במשפחה בדרכים הבאות:
צו הגנה
החוק מאפשר לבית המשפט להוציא צו הגנה שמטרתו להרחיק את האדם האלים מהבית ולאסור עליו ליצור קשר עם בני המשפחה. צו זה יכול להינתן גם ללא נוכחות הצד השני במקרים דחופים.
הגדרה רחבה של אלימות
החוק מכיר בסוגים שונים של אלימות, כולל אלימות פיזית, מינית, נפשית וכלכלית.
הגנה על מגוון רחב של בני משפחה
החוק חל לא רק על בני זוג נשואים, אלא גם על בני זוג לשעבר, הורים וילדים, אחים ובני משפחה אחרים.
סמכויות נרחבות לבית המשפט
בית המשפט יכול להורות על מגוון אמצעים להגנה על הקורבן, כולל איסור על החזקת נשק, חיוב בטיפול, ועוד.
ענישה על הפרת צו
הפרת צו הגנה מהווה עבירה פלילית שעונשה עד שנתיים מאסר.
אכיפת החוק בפועל מתבצעת באמצעות שיתוף פעולה בין מערכת המשפט, המשטרה ושירותי הרווחה באופן הבא:
- המשטרה: אחראית על חקירת תלונות על אלימות במשפחה, מעצר חשודים ואכיפת צווי הגנה.
- בתי המשפט: דנים בבקשות לצווי הגנה ובתיקים פליליים הקשורים לאלימות במשפחה.
- שירותי הרווחה: מספקים תמיכה וטיפול לקורבנות, ומפעילים תוכניות שיקום למכים.
אולם למרות החוק והמאמצים לאכיפתו, עדיין קיימים אתגרים משמעותיים בזיהוי ודיווח, שכן רבים מהקורבנות חוששים לדווח או מתקשים לצאת ממעגל האלימות. בנוסף, בחברות מסוימות כמו החברה החרדית, יש קושי לדווח על אלימות במשפחה בשל נורמות חברתיות. במידה ואתם מתלבטים כיצד נכון לפעול, כדאי לפנות לייעוץ דיסקרטי עם עורך דין משפחה מנוסה.
גופי סיוע שמציעים עזרה עם אלימות במשפחה
ישנם מספר גופים וארגונים המציעים סיוע לנפגעי ונפגעות אלימות במשפחה בישראל. חשוב להכיר אותם כדי לדעת לאן לפנות בעת הצורך:
- מרכזים למניעת אלימות במשפחה: פועלים ברשויות המקומיות ומספקים טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, ייעוץ משפטי ראשוני, וסיוע במיצוי זכויות.
- קו החירום הארצי 118: מופעל על ידי משרד הרווחה ומספק מענה 24/7 במקרי חירום של אלימות במשפחה.
- ויצ"ו: מפעילה קו חם לנפגעות אלימות, מקלטים לנשים מוכות וילדיהן, ומרכזי סיוע.
- נעמ"ת: מפעילה מרכזי סיוע, קו חירום ומקלטים לנשים נפגעות אלימות.
- עמותת ל.א.("לא לאלימות נגד נשים"): עמותה המפעילה קו סיוע למניעת אלימות במשפחה כלפי נשים.
- בת מלך: מפעילה מקלטים לנשים דתיות וחרדיות נפגעות אלימות.
- משטרת ישראל: מפעילה יחידות מיוחדות לטיפול באלימות במשפחה בתחנות המשטרה.
- הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: מעניק ייצוג משפטי חינם לנפגעות אלימות במשפחה בהליכים אזרחיים.
- מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: מספקים תמיכה, ליווי וסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, כולל במסגרת המשפחה.
- עמותת רוח נשית: מסייעת לנשים נפגעות אלימות להשתקם כלכלית ותעסוקתית.
דרכי מניעת אלימות במשפחה
מניעת אלימות במשפחה היא משימה מורכבת הדורשת מאמץ משולב של החברה כולה. ישנן מספר דרכים מרכזיות להתמודד עם אתגר זה, החל מחינוך והסברה בגיל צעיר לקידום מערכות יחסים בריאות ושוויוניות, ועד להכשרת אנשי מקצוע לזיהוי מוקדם של סימני אזהרה.
חשוב להתמודד עם גורמי סיכון כמו התמכרויות, עוני ואבטלה, ולטפל בילדים שחוו אלימות כדי לשבור את מעגל האלימות הבין דורי. העלאת מודעות ציבורית באמצעות קמפיינים תקשורתיים, לצד חיזוק מערכות התמיכה והרחבת שירותי הרווחה, גם הם צעדים חיוניים בהקשר הזה. שיפור האכיפה והחמרת הענישה, יחד עם פיתוח תוכניות טיפול לתוקפים, יכולים לסייע בהתמודדות עם התופעה. העצמה כלכלית של נשים עשויה להפחית את התלות בבני זוג אלימים. לבסוף, שיתוף פעולה בין מגזרי בין רשויות הרווחה, מערכת הבריאות, המשטרה ומערכת המשפט הוא קריטי לטיפול כוללני ויעיל בתופעה המורכבת הזו.
מתמודדים עם אלימות במשפחה? כך עורך דין אלימות במשפחה יכול לסייע לכם
עורך דין לענייני משפחה המתמחה בייצוג נפגעי אלימות במשפחה, יכול להיות גורם מסייע חשוב ביותר עבור נפגעי ונפגעות אלימות במשפחה. הוא יכול לסייע בהגשת בקשה לצו הגנה, לייצג את הקורבן בהליכים פליליים, ולתמוך בזירוז הליכי גירושין הנובעים מהמצב. במקרים מסוימים, עורך הדין יכול גם להגיש תביעות נזיקין נגד התוקף. הוא מסייע במיצוי זכויות מול רשויות שונות, מספק ייעוץ משפטי כולל, ומתאם עם גורמי רווחה ורשויות אחרות.
כאשר יש ילדים בתמונה, עורך הדין עוזר בהבטחת הגנתם ורווחתם. בנוסף, הוא מלווה את הקורבן בחקירות משטרה ומגן על זכויותיו. במצבים כאלה, ייתכן שיהיה צורך לקבל מידע על איך מתגרשים עם ילדים קטנים כדי להגן עליהם בצורה הטובה ביותר.
מעבר לייעוץ המשפטי, עורך דין מנוסה יכול גם לספק תמיכה רגשית ולהפנות לגורמי סיוע נוספים. חשוב לזכור כי פנייה לעורך דין אינה בהכרח מחייבת נקיטת צעדים משפטיים מיידיים. לעיתים, עצם קבלת הייעוץ יכולה לסייע בהבנת האפשרויות ובקבלת החלטות מושכלות.
מתמודדים עם אלימות במשפחה או מכירים אדם אחר שסובל ממנה? צוות משרד עו"ד MGN כאן כדי לסייע לכם להבין את זכויותיכם ולפעול להגנתכם. אל תחכו שיהיה מאוחר מדי – פנו אלינו עכשיו לייעוץ ללא עלות וללא התחייבות. סודיות מלאה מובטחת.
שאלות על אלימות במשפחה
מה עושים במקרה של אלימות במשפחה?
במקרה של אלימות במשפחה, עליכם לפעול מיידית להבטחת בטיחותכם. פנו למוקד 100 של המשטרה או לקו החירום הארצי במוקד 118. מצאו מקום בטוח ותעדו כל אירוע. אם אתם שוקלים גירושין, מומלץ לקרוא על עלות גירושין ולתכנן את הצעדים הבאים בצורה חכמה.
האם אלימות במשפחה עילה לגירושין?
אלימות במשפחה מהווה עילה מוצדקת לגירושין בישראל, גם בדין האזרחי וגם בדין הדתי.
בתי המשפט מתחשבים באלימות בקביעת הסדרי גירושין, חלוקת רכוש ומשמורת ילדים. לכן חשוב לתעד ולהוכיח את האלימות, ולשקול בקשת צו הגנה.
אילו השלכות אלימות במשפחה גוררת?
אלימות במשפחה מובילה לפגיעות פיזיות ונפשיות חמורות בנפגעיה, משפיעה לרעה על ילדים, גורמת לבידוד חברתי וקשיים כלכליים. היא פוגעת במערכות יחסים עתידיות, מובילה להליכים משפטיים מורכבים ומשפיעה על הדורות הבאים.
האם יש על אלימות במשפחה סטטיסטיקה שמשקפת את כמות המקרים במדינת ישראל?
הנתונים מצביעים על תמונה מדאיגה של אלימות במשפחה בישראל. רוב המקרים אינם מדווחים, כאשר רק כ-10% מהם מגיעים לידיעת המשטרה. מדי יום מוגשות בממוצע כ-55 תלונות על אלימות במשפחה, כאשר המשטרה מבצעת מעצר בכ-12 מקרים. בסך הכל, למעלה מ-10,000 נשים מתלוננות על אלימות במשפחה מדי שנה, אך הבעיה אינה פוסחת גם על גברים. בשנים האחרונות, בממוצע כ-8 גברים בשנה נרצחים או מתאבדים על רקע אלימות במשפחה, אם כי ניכרת מגמת ירידה קלה בנתון זה.
מה ההשלכות המשפטיות של אלימות במשפחה פעם ראשונה?
גם במקרה של אלימות במשפחה בפעם הראשונה, ההשלכות המשפטיות יכולות להיות משמעותיות ומרחיקות לכת. החשוד עשוי להיעצר לחקירה ואף להישאר במעצר עד תום ההליכים. התביעה עשויה להגיש כתב אישום, ובית המשפט יכול להוציא צו הגנה המרחיק את החשוד מביתו ומבני משפחתו. אם יורשע, החשוד יקבל רישום פלילי שעלול להשפיע על חייו בעתיד. העונש יכול לכלול מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס או עבודות שירות. בנוסף, בית המשפט עשוי לחייב את התוקף להשתתף בתוכנית טיפולית. במקרה של גירושין, האלימות עלולה להשפיע על החלטות בנוגע למשמורת ילדים. למרות שמדובר בפעם הראשונה, מערכת המשפט מתייחסת בחומרה לאלימות במשפחה. עם זאת, אם התוקף מביע חרטה כנה ונכונות לטיפול, בית המשפט עשוי להתחשב בכך בגזר הדין.
מה העונש על אלימות במשפחה?
העונש על אלימות במשפחה בישראל משתנה בהתאם לחומרת המעשה והנסיבות הספציפיות, אך ככלל, הוא נוטה להיות חמור יותר מאשר בעבירות אלימות דומות מחוץ למסגרת המשפחתית. למשל, תקיפת בן משפחה יכולה להוביל לעד 4 שנות מאסר, לעומת שנתיים בתקיפה רגילה. במקרים חמורים יותר, כמו תקיפה הגורמת לחבלה של ממש או חבלה חמורה, העונש יכול להגיע לעד 6 או 10 שנות מאסר בהתאמה. הפרת צו הגנה נושאת עונש של עד שנתיים מאסר. מלבד מאסר, בית המשפט יכול להטיל קנסות, לחייב בפיצויים לקורבן ולהורות על טיפול שיקומי לתוקף. בית המשפט מתחשב בנסיבות המקרה ובמידת החרטה והנכונות לשיקום של התוקף.
