משרד עורכי דין משפחה MGN

משמורת משותפת מזונות – איך זה קורה בפועל? (בשפה פשוטה!)

בעקבות שינויים רבים שהתחוללו בפסיקה בתיקי מזונות בשנים האחרונות, כיום כאשר נקבע בגירושין הסכם משמורת משותפת מזונות, הילדים הם סוגיה שנוטה לבלבל מאוד את הצדדים. כדי לעשות סדר בנושא המורכב והחשוב הזה, שיש לו השלכות משפטיות, משפחתיות וכלכליות רבות – ערכנו עבורכם את המדריך הבא, שיעסוק בנושא מזונות במשמורת משותפת. 

זקוקים לייעוץ מקצועי של עורך דין בנושא מזונות ילדים במשמורת משותפת?
משרד
עורך דין משפחה MGN כאן בשבילכם! פנו אלינו בהקדם בטלפון, בוואטסאפ, או באמצעות טופס יצירת הקשר באתר.

משרד עורכי דין נחום, ג'ארדשטיין-משלי
ייצוג משפטי מוביל בתחום המשפחה
עו"ד לאה משלי גירארדשטיין

מה קובע החוק בנושא מזונות במשמורת משותפת?

בעבר, האחריות לתשלום מזונות הילדים במקרה של משמורת משותפת הייתה מוטלת באופן מלא על כתפי האב, ללא התחשבות בהכנסות ההורים או בחלוקת זמן השהייה עם הילדים. אך עקב התפתחויות בפסיקת בתי המשפט, בשנים האחרונות המצב השתנה מהותית. 

נכון להיום, כאשר הילדים נמצאים במשמורת משותפת, שני ההורים נושאים באחריות שווה להוצאות גידולם וחינוכם. גובה דמי המזונות מחושב יחסית להכנסה ולמצב הכלכלי של כל הורה. כלומר, ההורה שיש לו הכנסות גבוהות יותר, לרוב ישלם סכום גבוה יותר, אך במקרים בהם ההכנסות דומות, יתכן אפילו ביטול מוחלט של דמי המזונות, וההוצאות יכוסו באופן שוויוני על ידי שני ההורים מהכנסותיהם השוטפות.

על פי מה נקבעים מזונות במשמורת משותפת

על פי מה נקבעים מזונות במשמורת משותפת?

גובה דמי המזונות כאשר הילדים נמצאים במשמורת משותפת, נגזר מכמה פרמטרים מרכזיים שנשקלים על ידי בית המשפט:

גיל הילדים

לפי הדין העברי שמשמש כקו מנחה עבור בתי המשפט בקציבת מזונות, דמי המזונות לילדים מתחת לגיל 6, ידועים בתור "מזונות הכרחיים", ואילו דמי מזונות לילדים מעל גיל 6 – ידועים בתור "מזונות מדין צדקה".

כיום, בעקבות שינויים בפסיקות בתי המשפט בארץ, קיימת הבחנה עקרונית בין קביעת מזונות ילדים הכרחיים (לילדים עד לגיל 6), לבין קביעת מזונות מדין צדקה (לילדים מעל גיל 6), שלגביה נפרט עוד בהמשך.

רמת הכנסה

בימינו, קביעת סכום המזונות נעשית באופן יחסי, בהתחשב ברמות השכר והיכולות הפיננסיות של כל אחד מההורים. ההפרש בהכנסות בין ההורים משפיע גם הוא על הסכום, ביחס לילדים שגילם מעל ל- 6 שנים, אך הקשר לא בהכרח לינארי. שינויים משמעותיים במצבו הכלכלי של ההורה המשלם, לחיוב או לשלילה, יכולים להוביל לביצוע התאמות בגובה דמי המזונות. בנוסף, תנודות בהכנסת ההורה המחזיק בילדים יכולות להשפיע על הסכום, הן כלפי מעלה והן כלפי מטה. 

ככלל, ההורה בעל ההכנסה הגבוהה יותר צפוי לשלם יותר, אך במצב של הכנסות דומות, ייתכן ביטול מוחלט של תשלום המזונות, כאשר ההוצאות מכוסות על בסיס שוטף על ידי שני ההורים בחלקים זהים.

ההורה בעל ההכנסה הגבוהה צפוי לשלם יותר, במצב של שיווין, ייתכן ביטול תשלום המזונות

זמני שהות

בעבר, פסיקת דמי המזונות לא הביאה בחשבון את אופן חלוקת הזמן שבו שהו הילדים עם כל אחד מההורים. כתוצאה מכך, האב היה מחויב בתשלום מזונות קבוע, גם בתקופות שבהן הילדים היו עמו, נוסף על מימון הוצאות מחייתם באותן תקופות.

המצב השתנה בשנת 2017, עם פסיקת בית המשפט העליון, אשר קבעה שלגבי ילדים שגילם עולה על 6 שנים, יש להתאים את סכום המזונות ליחס החלוקה בפועל של הזמן בין ההורים. משמעות הדבר היא, שכיום קיים קשר בין הסכום שעל האב לשלם לבין ההוצאות האמיתיות הנובעות מצורכי הילדים, בהתאם למספר הימים שהם נמצאים איתו.

צרכי הילדים

צרכי הילדים הם שיקול מרכזי של בתי המשפט בארץ בקביעת סכום דמי המזונות עבור הילדים בגירושין. כשלאם ניתנת משמורת מלאה על הילדים, בקציבת סכום המזונות מקובל להתחשב בגילאי הילדים ובהערכת העלויות הנובעות מהוצאות המחיה השוטפות שישמשו לכיסוי כל צורכיהם. 

בתהליך קביעת גובה המזונות, בית המשפט מביא בחשבון את מכלול הנסיבות של כל משפחה, ומגיע לפסיקת סכום מזונות ההולם את הצרכים של הילדים בהתאם לגילם ואת המצב הכלכלי של כל אחד מההורים בגירושין.

אך המקרה של מזונות במשמורת משותפת, הוא שונה. במקרה זה, כל הורה נושא בהוצאות המחיה השוטפות של הילדים, ולפיכך כיום הוצאות אלו יכולות להתקזז זו מול זו כשמדובר בילדים מעל גיל 6, ללא צורך בהעברת כספים לכיסוי הוצאות המחייה של הילדים בין ההורים. 

אולם במקביל, ההורים ממשיכים להתחלק ביניהם בהוצאות החריגות סביב גידול הילדים (כגון: טיפולים רפואיים בלתי צפויים, לבוש, ספרים, צעצועים וכדומה), בהתאם ליכולת הכלכלית שלהם ועל פי מנגנון שבית המשפט לענייני משפחה קובע.

מזונות במשמורת משותפת זה סיפור מורכב, כדאי שיהיה לכם מגן

בדרך כלל, נקבע לצורך זה מנגנון של הורה אחד שמקבל מההורה השני תשלום בגובה מחצית ההוצאות האלה (במצב של הכנסה זהה) ומסדיר את כיסויין. קיימים גם פתרונות חלופיים, כמו: חשבון בנק משותף שההורים פותחים לצורך כיסוי הוצאות הילדים המשותפים. בית המשפט יכול להמליץ על כל אחד מהמנגנונים הללו בהתאם לשיקול דעתו ולנסיבות הייחודיות למשפחה.

השינוי שחל בחוק בנושא מזונות במשמורת משותפת – הלכת 919/15

ביולי 2017, בית המשפט העליון, נתן פסק דין מהפכני בסוגיית מזונות ילדים במשמורת משותפת (בע"מ 919/15). מקור התיק בערכאה נמוכה יותר (תמ"ש 16785-09-12), שם נדון מקרה בו אב סירב לשאת בתשלום מזונות לילדיו, בטענה שמתקיימת משמורת משותפת ושההכנסות שלו ושל האם דומות. פסיקת בית המשפט הייתה לטובת האב, ובעקבות ערעור האם לערכאה העליונה, אושרה ההחלטה ונקבע תקדים משפטי חדש, לפיו במצב כזה, האב אינו מחויב בתשלום דמי מזונות.

המצב ששרר לפני פסק הדין התקדימי

לפני יולי 2017, במקרים של גירושין, האב היה מחויב בתשלום מזונות עבור הילדים, בלי תלות בסוג המשמורת שנפסקה. כאשר האם קיבלה משמורת בלעדית, הדבר היה סביר, שכן היא נשאה ברוב הוצאות הילדים שנמצאו עמה במרבית הזמן. אך גם כאשר הייתה חלוקה שווה של המשמורת בין האב לאם, האב עדיין נדרש לשלם את מלוא דמי המזונות, כאילו האם הייתה ההורה המשמורן היחיד.

מצב זה התקיים אף במקרים בהם האם הרוויחה בדומה לאב או אפילו יותר ממנו, דבר שהוביל לתוצאות לא הגיוניות. מלבד הפגיעה בשוויון, אבות גרושים רבים הידרדרו למצב כלכלי קשה עקב תשלום דמי המזונות.

כדי להמחיש כמה המצב טרם הלכת בע"מ 919-15 היה לא שוויוני, נתבונן בדוגמה של אב ל- 2 ילדים בני 6 – 15 המצויים במשמורת משותפת:

אב כזה היה נדרש לשלם למעלה מ-6,000 ₪ מדי חודש עבור מזונות, מדור והוצאות שוטפות, מתוך משכורת חודשית של כ-10,000 ₪. כלומר, לאחר התשלומים, נשארו לו רק כ-4,000 ₪, בעוד שלאם נותר סכום כפול, למרות ששהות הילדים חולקה שווה בשווה בין ההורים.

אך כפי שצוין, ביולי 2017 חל מפנה דרמטי כאשר העליון יצר הלכה חדשה בנוגע לאופן חלוקת נטל תשלום המזונות בין ההורים.

בהלכת בע"מ 919/15, בית המשפט העליון למעשה הגדיר קו מנחה חדש, ולפיו מגיל 6 ומעלה, בהינתן משמורת משותפת, האחריות למזונות תחול על שני ההורים יחדיו, בהתאם ליחס חלוקת זמני השהות שלהם עם הילדים, ובהתייחס אל רמת הכנסותיו של כל צד.

כך הלכת 919/15 תורמת לחלוקה הוגנת יותר של נטל המזונות בין ההורים 

פסק הדין בע"מ 919/15 יצר תקדים משפטי חשוב בנוגע לחלוקת האחריות למזונות ילדים מעל גיל 6 במקרה של גירושין. בזכותו הורים במשמורת משותפת לילדים מעל גיל 6, חולקים כיום בצורה שוויונית יותר בנטל תשלום המזונות, תוך התחשבות בחלוקת זמני השהות של כל הורה עם הילד ובהכנסותיהם היחסיות. פירוש הדבר הוא שכעת להכנסת האם יש משקל משמעותי בקביעת חלוקת המזונות, בשונה מהמצב ששרר בעבר.

האם אפשר להקטין תשלומי מזונות שנפסקו בעבר לאור ההלכה החדשה?

רבים מתעניינים אם אפשר להוריד תשלומי מזונות שבית המשפט פסק בעבר, בהתחשב בהלכה החדשה, אך העליון לא דן בכך ישירות. מאז נוצרו מחלוקות בין שופטים האם ההלכה החדשה מספיקה כדי להצדיק הורדה בתשלום או שצריך שינוי נסיבות משמעותי. 

למרות זאת, היו מצבים שבהם אישרו להפחית מזונות בגלל ההלכה המשפטית החדשה, לכן כדאי להתייעץ עם עורך דין גירושין מומלץ שיבדוק כל מקרה לגופו.

התיק בע"מ 919/15 הפך את הקערה על פיה עבור אבות גרושים בישראל. עד יולי 2017, הם היו צריכים לשלם את כל המזונות לבד. אבל עכשיו, שיקולים כמו היקף ההכנסות של האם וכמות הזמן שהילדים נמצאים אצל כל הורה, משחקים תפקיד הרבה יותר גדול בנושא כיסוי הוצאות המחייה של הילדים.

האם קיימת משמורת משותפת ללא מזונות ילדים?

כן. אם שני ההורים מרוויחים פחות או יותר אותו דבר ומבלים אותה כמות זמן עם הילדים, יכול להיות שלא יהיה צורך לשלם מזונות. הסיבה היא שממילא כל הורה משלם על הילדים כשהם איתו, אז אין סיבה שמישהו ישלם סכום נוסף. 

אולם יש יוצא מן הכלל לילדים עד גיל 6, שלפי חזקת הגיל הרך צריכים להיות תחת משמורת האם.
לרוב רק מגיל 6 ומעלה אפשר להסדיר משמורת משותפת ולבטל את המזונות לגמרי, תוך קביעת מנגנון תשלומים רק בשביל הוצאות חריגות.

התייחסות בית הדין הרבני למזונות במשמורת משותפת

התייחסות בית הדין הרבני למזונות במשמורת משותפת

עד לא מזמן, מקובל היה לקבוע בגירושין בין זוגות יהודיים, את סכום המזונות על פי דין תורה –
זאת ללא קשר לכמות הזמן שהילדים נמצאים אצל כל הורה בפועל. כתוצאה מכך, האב שילם את אותו סכום מזונות גם במקרה שהילדים שהו אצלו פרקי זמן ארוכים, בנוסף לזה שהוא דאג למימון צרכיהם כשהם היו איתו.

בהתאם לדין העברי, השיקול המרכזי של בית הדין הרבני בקציבת מזונות ילדים, היה כיסוי צרכי המחייה הבסיסיים של הילדים (זוכרים את המושג "מזונות הכרחיים" מתחילת המאמר?), על פי הגיל שלהם. 

אך כל זה השתנה כאמור במסגרת הלכת בע"מ 919/15 מ-2017, כאשר שבית המשפט העליון קבע שעבור ילדים מעל גיל 6, ניתן להתאים את סכום המזונות לכמות הזמן שהילדים שוהים אצל כל הורה. פירוש הדבר הוא שכעת גם בקביעת גובה המזונות בבתי הדין הרבניים, מקוזזים הסכומים שהאב מוציא על הטיפול בילדיו בזמנים שהם שוהים אצלו.

יחד עם זאת, נזכיר שהלכה זו, עדיין תקפה רק לילדים מעל גיל 6. לילדים קטנים יותר, האבא ממשיך לשלם את כל המזונות הבסיסיים בלי קשר לחלוקת זמני השהייה של הילדים בינו לבין האם. 

אך כשמדובר בילדים גדולים יותר שנמצאים במשמורת משותפת, האב כבר לא חייב לשלם מזונות הכרחיים אלא מזונות מ"דין צדקה". במקרים אלו בית הדין הרבני לוקח בחשבון שיקולים כמו כושר ההשתכרות של האב ביחס לאם, וגם בודק איזה הוצאות יש לכל אחד בגידול הילדים (לדוגמא, אם לאחד ההורים יש דירה בלי משכנתא והשני משלם משכנתא). בנוסף בית הדין הרבני עשוי לבדוק מה הדברים ההכרחיים שהילדים צריכים לעומת דברים שהם פחות חשובים. לפי כל הדברים האלה נקבע כמה מזונות מדין צדקה האבא צריך לשלם בהינתן המשמורת המשותפת, אם בכלל.

שאלות נפוצות בנושא מזונות משמורת משותפת

ריכזנו עבורכם 4 שאלות נפוצות בנושא, שבטח יעניינו אתכם:

מה קורה אם הכנסת האם גדולה מהכנסת האב?

קציבת המזונות לילדים מעל גיל 6 במשמורת משותפת, תלויה בגובה ההכנסות של האם ובצרכים של הילדים. אבל בדרך כלל בית המשפט מוריד בערך 25% מהמזונות שהאבא היה משלם במידה והילדים היו נמצאים תחת משמורתה הבלעדית של אמם. לפעמים זה הולך עוד צעד קדימה ויש מקרים שבהם בית המשפט קובע שהאב לא נדרש לשלם מזונות בכלל. 

בשנים האחרונות, היה פסק דין חדש וחשוב בנושא הזה (תמ"ש 16785-09-12) שבו נקבע שאם שני ההורים מרוויחים פחות או יותר אותו הדבר, או שהאמא מרוויחה יותר מהאבא, והם מתחלקים שווה בשווה בזמן ובכסף שהם מוציאים על הילדים, אז אין סיבה שהאבא ישלם מזונות. זו החלטה אמיצה וחדשה, שיוצרת מצב חדש שבו יש משמורת משותפת בלי מזונות.

מה ההבדל בין משמורת משותפת למשמורת מלאה מבחינת דמי המזונות?

כשיש משמורת משותפת, שני ההורים מבלים פחות או יותר אותה כמות זמן עם הילדים, מגדלים אותם ביחד ומתחלקים בהוצאות. לכן הוצאות גידול הילדים נחלקות בין ההורים, בהתאם להכנסותיהם. לעומת זאת, כשיש משמורת מלאה, ההורה שהילדים גרים אצלו רוב הזמן מוציא הרבה יותר כסף על הגידול שלהם, ולכן ההורה השני צריך לשלם יותר מזונות, בלי קשר לכמה הוא מרוויח.

כמה משלמים מזונות עבור ילד אחד?

אין כלל ברזל שקובע כמה עולים המזונות לכל ילד. אבל בדרך כלל, המזונות לילד אחד בארץ נעים בין 1,300 ל-1,600 שקל בערך. למרות זאת, אין חוק שאומר שאם ילד אחד מקבל 1,500 שקל מזונות, אז 3 ילדים צריכים לקבל 4,500 שקל. יש לקחת בחשבון שקיימות גם הוצאות מיוחדות שמתחלקות בין ההורים ואינן נכללות במסגרת תשלומי המזונות או חלוקת הוצאות המחיה הבסיסיות של הילדים בין ההורים (למשל, אם פתאום הילד זקוק לטיפול רפואי שלא ציפו לו).
בטח יעניין אותך גם איך מתגרשים עם ילדים קטנים, ונשארים בחיים? >>

מה ההבדל בין משמורת משותפת למשמורת רגילה בנושא המזונות?

כשיש משמורת רגילה, בדרך כלל האמא מקבלת אותה, והיא זו שצריכה להוציא את רוב הכסף על גידול הילדים, כי הם נמצאים אצלה רוב הזמן. אבל כשיש משמורת משותפת (כלומר, הילדים מבלים פחות או יותר אותה כמות זמן אצל כל הורה), הילדים נמצאים בחלק משמעותי מהזמן אצל האבא, ולכן ההוצאות על הגידול שלהם מתחלקות בין שני ההורים.

ליווי עורך דין מומחה בתהליך פרידה או גירושין יכול לשנות את כל התמונה!

הנושא של מזונות ילדים במשמורת משותפת עבר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, הן מבחינה משפטית והן מבחינת התפיסה החברתית. 

כיום, בזכות פסיקות תקדימיות כמו בע"מ 919/15, חלה חובה לחלק את נטל המזונות בצורה שוויונית יותר בין ההורים, בהתחשב בגורמים כמו זמני השהות וההכנסות של כל צד. עם זאת, מדובר בסוגיה מורכבת הדורשת ליווי וייעוץ מקצועי של עורך דין מנוסה בדיני משפחה, שיוכל לנתח את פרטי המקרה ולסייע בגיבוש הסדר מזונות הוגן ואופטימלי עבור הילדים, תוך התחשבות ביכולות ובנסיבות ההורים. 

אנו במשרד עו"ד MGN מתמחים בדיני משפחה וגירושין. אנו מזמינים אתכם ליצור קשר לקבלת סיוע וליווי אישי בנושא מזונות ילדים במשמורת משותפת בפרט, ובסוגיות משפטיות הנוגעות להליכי פרידה וגירושין בכלל. 

פנו אלינו כעת ועשו את הצעד הראשון להסדר משמורת ומזונות מוצלח!

השאירו פרטים ונחזור אליכם
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

כתבות נוספות

השאירו פרטים ונחזור אליכם
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

מאמרים אחרונים

הסכם ממון על דירה 

הסכם ממון על דירה 

הסכם ממון על דירה הוא מסמך משפטי חשוב שמסדיר את זכויות בני הזוג בנכס המקרקעין המשמעותי ביותר – דירת המגורים שלהם. הסכם זה מגן על

המשך קריאה
הסכם חיים משותפים

הסכם חיים משותפים

הסכם חיים משותפים הוא מסמך משפטי חשוב שמסדיר את מערכת היחסים הכלכלית והאישית בין בני זוג החיים יחד ללא נישואין. הסכם זה מעניק ביטחון ויציבות

המשך קריאה
הסכם הורות משותפת

הסכם הורות משותפת

הסכם הורות משותפת הוא חוזה משפטי מחייב בין שני אנשים שמעוניינים להביא ילד לעולם ולגדל אותו ביחד, מבלי להיות בזוגיות רומנטית זה עם זה. ההסכם

המשך קריאה

השאירו פרטים ונחזור אליכם
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.